אבולוציה ואמונה

מגמת האבולוציה – גילוי אלוהות

האבולוציה – ההתפתחות מיצור נחות ליצור עליון – היא השער לאמונה.
כיצד אפשר שחי יצמח מחומר דומם?
כיצד אפשר שאדם יצמח מיונק אילם?
כיצד אפשר שישראל יתייחד מתוך האדם?
כאשר מבינים שההתפתחות היא עובדה. כאשר מקבלים את הגילויים המרעישים אודות התפתחותם של היצורים, אודות טריפת הקלפים הגנטית שבכל דור ודור – חידות חדשות מופיעות.
כשאין מתעקשים לפרוך את הטיעון התיאולוגי או לקבלו – אלא מסתכלים בעובדות נכוחה, נחשף המסתורין:
יצור מתגלגל ביצור
ככל שהיצור מאוחר יותר כך הוא משוכלל יותר
יש מגמה לאבולוציה – ומגמה זו מצביעה על גילוי האלוהות.
מגמה זו מצביעה על העולם שכל עניינו הוא תיקונו.
עולם שואף שלמות, עולם הולך ומשתלם.
משלמות אינסוף, נברא עולם משתלם, עולם הולך ומתעלה אל שלמות אינסוף.
שלמות – השתלמות – שלמות: מהאינסופי אל הסופי אל האינסופי.

התורה על פי האבולוציה:

עניינו של האדם עלי אדמות – הוא עניין הנשמה שנפח הקדוש ברוך הוא בגווייתו של יונק.
אונקלוס מתרגם ומסביר שנשמה זו היא "רוח ממללא" – כלומר היכולת לדבר, הרוח המדברת המייחדת את האדם מכל עולם החי.
אכן, האדם עם היותו יונק הוא אבן הבניין של המדרגה האבולוציונית הבאה – הרב-אורגניזם, הרב אדם. עולם החי הלך והתפתח עד לפסגת היצורים הרב-תאיים החברתיים והחושבים – ועתה, מופיע האדם – שהוא הקפיצה הבאה באבולוציה – יצור החי בחברה, יצור מחולל תרבות – יצור ששפתו מחברת את פנימיות מחשבתו עם פנימיות מחשבתם של אחרים, ששפתו מייצרת עבורו את האפשרות לאגור את מחשבותיהם ונסיונות של מליוני רבבות יחידים – לכדי מאגר ידע עצום, לכדי תשתית התנהגותית ותרבותית שכל אחד מהיחידים יונק ממנה.
האדם הוא קפיצת המדרגה האבולוציונית אל האבולוציה התרבותית, אל היכולת של אורגניזמים נבדלים לשתף פעולה כאורגניזם אחד שלם.
אלא שיכולת זו היא יכולת מסוכנת ועוצמתית ביותר. כאשר מליוני אנשים פועלים יחד במגמה משותפת הם באמת יכולים להזיז עולמות – והמטרה, היעד של הזזה זו – הם בעלי חשיבות עילאית לשבת ולחסד. כאשר מליוני אנשים נחושים לעשות מלחמה – הקורבנות יהיו אף הם במליונים, כאשר מליוני אנשים נחושים לשמור על הסביבה, יש ביכולתם להבטיח את הישרדותו של כוכב הלכת שלנו. לטוב ולרע, לשבט ולחסד – לשפה המדוברת יש את הכוח להעביר רעיונות, ללכד אנשים, לעורר רגשות, להכתיב מגמות – ולאחד אינספור יחידים לכדי רב-אדם הפועל במלוכד להשגת מטרות, כפי שהאורגניזם של היחיד מגייס את כל התאים המרכיבים את גופו למימוש רצונותיו.
הכוח הממנף את הקוסמוס – הוא כוחו האינסופי של חי עולמים, הקדוש ברוך הוא, שם הוויה, שהוא היה, הווה ויהיה והוא המחולל את המהלך העצום המרומם את העולם מהמפץ הגדול ועד היום.
עם עלייתן של הציווילזציות מתוך חברות הציידים לקטים של האדם הקדמון, הופיע לראשונה בורא עולמים בפני הרב-אדם האנושי, עת התקבץ לו עם ישראל, שש מאות אלף איש בתחתית ההר וחזה בהתגלות האלוהים כאיש אחד בלב אחד. וזהו סודה של התורה, שעניינה עיצוב אישיותו ומגמתו של הרב-אדם – גוי קדוש שכל עניינו לעשות צדקה ומשפט, ישות רב-ישותית שהיא המדרגה האבולוציונית הבאה.
התורה היא המפתח להמשך התפתחותו האבולוציונית של הקוסמוס – באשר היא פונה ישירות אל תודעתו של האדם, של היחיד – ומלמדת אותו כיצד לחיות בתוך עם – כיצד להיות חלק מהרב-אדם באופן שרב-אדם זה ירדוף צדק וישאף לשלמות כגוי צדיק.
התשתית של האדם, של הרב-אדם, הוא היונק – וכפי שגוף האדם מבוסס על תאים נבדלים שלמדו לפעול יחד באורגניזם אחד – כך מבוסס גופו של הרב אדם, העם, היחידה התרבותית הרב-אנושית, על היונקים הנבדלים שהם היחידים.
התורה היא המפתח, היא המערכת ההורמונלית, העצבית, השרירית, השלדית שמאחדת את יחידי העם לכדי שלמות אחד לכדי עם אחד, ולכן כל מגמתה היא טיפוח היחיד והחברה לכדי שלמות ואחדות של גוי קדוש.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s