עמק הבכא

הבודהיסט ואיש הצלב
מתעבים במשותף
את העולם.

הם יודעים שכל מה שיצא להם
מזה,
זה מוות,
ובדרך אליו:
כאב.

הם מחבקים זה את זה
הבודהיסט והנוצרי
ומסתכלים
בעיני בוז
מלאות רחמים מלומדים
על כל המתרחש
כאן.
בעמק הבכי.
הזה.

לא זה מקום
האושר.
הם יודעים.
הם מלמדים.
לא כאן.
לא כאן.

אבל היכן?

עכשיו הם נפרדים.
שם. אומר הנוצרי.
הוא אינו מוכן
להיפרד מהנשמה.
הוא מחכה
מחכה
לגאולתה.

לא.
מחייך נוגות
תלמידו של סידהרטה.
גם לא שם.
אין שם.
גם באשליה הזו
של
שם,
אתה
לא
קיים.

אבל אני,
יהודי
שורף ודומע
מטפטף הילו-קומוד
לא יכול
להפריד
את הנשמה מהגוף
את הזה מהבא
את הסבל מהתקווה.
ואני נאלץ
לדור
כאן
בזה
ולדעת
שגם פה
וגם שם
אני כולי קיים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s